יום שני, 21 באפריל 2008

הזמן האבוד...

שלום לעצמי ולמחשבות שלי,
עד עכשיו עוד קשות לי השעות של היום והלילה..
זה בדיוק חודש מאז שילדתי וחשבתי שמהר מאד אני אעשה הכל כרגיל אבל שירה (התינוקת שלי) החליטה
שלה יותר נוח "קצת " אחרת...
לא תמיד לילה הוא לילה ולא תמיד ביום אפשר להיות ערים...(בגלל הלילה ) ובל נשכח כי כשיש עוד ילד
בן 3 שדורש לא מעט תשומת לב אז הזמן הוא דבר שאול.. בין כביסה לאוכל ומקלחת רצוי גם להספיק לישון כי
תיכף הסבב חוזר ואין שום רגע..
ואם כבר מצאתי את הרגע שלי - להרים רגליים למעלה - מיד מתייצבים ההורים ובניהמשפחה האחרים בדרישת שלום
לנסיכה שנולדה ולאוצר הגדול ואין עוד רגע של שקט ...
עכשיו פשוט ביקשתי מבעלי שייקח את הקטנה ולפני תליית מכונת כביסה נוספת ולפני לילה (שעוד טיבו אינו ידוע..)
אני כותבת שורות אלה..

מעוניינת לישון בלילה ולא בין לבין..
ואת ההמשך בפעם אחרת...
פורסם על ידי ב-

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הירשם ל- תגובות לפרסום (Atom)