המתוקים שלי

שלום עולם

מילה של אמא..

כבר קרוב לחצות..

המטלות השונות לא נגמרות (כביסה, שטיפה, כלים וכן גם ממ"ן 13 ) ובכל זאת אני מלאה באופטימיות.

ישנם רגעים בודדים בחיים שאכן נותנים את המרץ: משפט מצחיק שהילד אומר, חיבוק פתאומי, חיוך מלא אושר ושמחה,
ערב אחד שאני מביטה בו ובה, ישנים והלב שלי מתמלא, ורצון עז להביא עוד כמה לעולם, כך זה בחיים - רגעים קטנים וטובים

הם החלקיקים שמהם בנוי האושר ורובם ככולם מתרחשים בדרך, תוך כדי...

שיעור באינטרוויז

התרשמתי לטובה!!!

לאחר כל מה שנאמר אחרי השיער הקודם, השיעור בסה"כ עבר יפה.
לא היו תקלות תקשורת שמנעו למידה ואף הצלחתי להצטרף לשאלות בהצבעה...
היו רגעים שהכל התנהל לאט מדי.. אך המטרה הייתה ברורה ...
לא הרגשתי בנוח להרים יד ולדבר.. אך תוך כדי חיפשתי לי כבר רעיונות של איך בעתיד ליישם.
גלשתי לכל מיני אתרים שניתן בהם להוריד את התוכנה וכבר יש לי כמה נושאים לעשות איזה בחינה...
(בחינת ניסיון לנושא מול התלמידים..)

שמחתי להכיר את הכלי הווירטואלי בצורת התנסות ולא רק ע"י הקלטות..

תודה על האפשרות שניתנה לי להתנסות..

If you don't like the answer, ask a different question.

ההתכתבות בפורום מתרבה והמשימות עימה. ....התהליך הזה לא כל כך קל כפי שחשבתי. אני מרגישה שאני תחת לחץ של זמן ולחצים אחרים... אולי משום שיש המון מטלות לעשות בקורס הזה: ויקי, השתתפות בפורום חיצוני, ממ"נים, Google Docs, בלוג, אינטרוויז ועוד... :-#

לפורום החיצוני, כמו גם לפורום הקורס, היה לי קשה להתחבר.... לקח לי זמן להחליט עם ועם מי להתכתב וכמובן על מה וכמה.. בפורום הקורס הייתה "השתלטות" מסיבית של אחת הלומדות לעשות סדר וכל הזמן להעיר...ועוד כשלושה סטודנטים שהתכתבו ללא הפסקה ומילאו את קבוצות הדיון.. קצת מלחיץ אם רותיים להכניס איזו מילה ושלא נדבר על שאלה..

אני מקווה שהקורס יעבור בשלום, כי קצת הוריד לי את הנאת הלמידה למענה נרשמתי לתואר שני.. הלחץ והעבודה המסיבית הפריעו לי אפילו לעבוד בקורס השני שאני רשומה אליו.. וזה עוד בחופשת לידה... אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם זאת היתה שנה רגילה.. (כנראה שלא הייתי עומדת בדרישות כלל...)

אני מקווה שמישהו מרגיש כמוני, לפחות חלקית..

שאלות רבות מציפות את מחשבותי,
לא ממוקדות לנושא אחד,
מה שבטוח שאת התשובות אינני יודעת.
הזמן רץ מהר,
בקושי אפשר להגיע ולא לאחר,
הכל כל כך דינמי ולא נותר אף רגע של מנוחה...

מה קורה כאשר מה שרואים ושומעים משם, זה לא מה שרואים ושומעים מכאן..

מאמר יפה של ד"ר צביה מרקוביץ.
שוה עיון.

http://mathcenter-k6.haifa.ac.il/mispar_chazak/pdf/51.pdf

הפתיחה של המאמר מאד נכונה ומעניינת ...

אני נזכרת ולוקחת למקום אחר..

מניסיון האישי שלי ללמד ילד חרש וכמעט עוור בכיתה רגילה - חוויה מדהימה.

התקשורת עם ילד כזה היא לא פשוטה , אבל הכיתה שהכילה אותו היא גם מדהימה.

לימדתי בכיתה ה' השנה (לפני צאתי לחופשת לידה ) שבה ילד כזה נמאצ בכיתה רגילה לכל דבר.
לטובתו הרכבתי כל שיעור מקרופון שהיה משדר ישירות למתקן שעל ראשו והוא היה מקשיב יותר בקלות.
בהתחלה הדברים לא היו קלים - כל דבר נאלצתי להסביר מספר פעמים לתלמיד אישית אך עם הזמן ועידודי ההצלחה, הוא היה קשוב יותר, הכיתה הייתה שקטה יותר וההצלחה בכיתה רק עלתה ..

הכיתה נהנית מהלמידה, גם אם לעיתים מדובר בפשרה כזו של למידה.

שירה בת 5 שבועות לאחר הנקה ואני..
הראל בן ה-3 (כמו קואלה יושב ע מזלג של עץ)

לא חשבתי כך..

לא חשבתי שכך יהיה..



לא חשבתי שהקורס הזה דורש כל כך הרבה..

לא חשבתי שאצליח לקרוא הכל ולעמוד בלו"ז.. (לפחות מנסה)

לא חשבתי שמרגע שאתחבר לפורום גם אהנה מזה..

לא חשבתי שישאלו אותי שאלות בפורום...

לא חשבתי שיתייחסו לקולגה חדשה בפורום...

לא חשבתי שבחופשת לידה הזמן אוזל כל כך מהר..

לא חשבתי שהעייפות תגבר על הכל..

לא חשבתי שהלילה הוא לפעמים יום והיום הוא לפעמים לילה..

לא חשבתי שהחום הזה יהיה בלתי נסבל...

לא חשבתי שכשיש שני ילדים ובעל זה בעצם שלושה..

לא חשבתי ...



מקווה שנתחיל לחשוב.. לפחות מחשבות חיוביות וטובות.. השאר בא לבד..

הזמן האבוד...

שלום לעצמי ולמחשבות שלי,
עד עכשיו עוד קשות לי השעות של היום והלילה..
זה בדיוק חודש מאז שילדתי וחשבתי שמהר מאד אני אעשה הכל כרגיל אבל שירה (התינוקת שלי) החליטה
שלה יותר נוח "קצת " אחרת...
לא תמיד לילה הוא לילה ולא תמיד ביום אפשר להיות ערים...(בגלל הלילה ) ובל נשכח כי כשיש עוד ילד
בן 3 שדורש לא מעט תשומת לב אז הזמן הוא דבר שאול.. בין כביסה לאוכל ומקלחת רצוי גם להספיק לישון כי
תיכף הסבב חוזר ואין שום רגע..
ואם כבר מצאתי את הרגע שלי - להרים רגליים למעלה - מיד מתייצבים ההורים ובניהמשפחה האחרים בדרישת שלום
לנסיכה שנולדה ולאוצר הגדול ואין עוד רגע של שקט ...
עכשיו פשוט ביקשתי מבעלי שייקח את הקטנה ולפני תליית מכונת כביסה נוספת ולפני לילה (שעוד טיבו אינו ידוע..)
אני כותבת שורות אלה..

מעוניינת לישון בלילה ולא בין לבין..
ואת ההמשך בפעם אחרת...