יום שישי, 30 במאי 2008

יום שלישי, 27 במאי 2008



שלום עולם




מילה של אמא..

כבר קרוב לחצות..

המטלות השונות לא נגמרות (כביסה, שטיפה, כלים וכן גם ממ"ן 13 ) ובכל זאת אני מלאה באופטימיות.

ישנם רגעים בודדים בחיים שאכן נותנים את המרץ: משפט מצחיק שהילד אומר, חיבוק פתאומי, חיוך מלא אושר ושמחה,
ערב אחד שאני מביטה בו ובה, ישנים והלב שלי מתמלא, ורצון עז להביא עוד כמה לעולם, כך זה בחיים - רגעים קטנים וטובים

הם החלקיקים שמהם בנוי האושר ורובם ככולם מתרחשים בדרך, תוך כדי...



שיעור באינטרוויז

התרשמתי לטובה!!!

לאחר כל מה שנאמר אחרי השיער הקודם, השיעור בסה"כ עבר יפה.
לא היו תקלות תקשורת שמנעו למידה ואף הצלחתי להצטרף לשאלות בהצבעה...
היו רגעים שהכל התנהל לאט מדי.. אך המטרה הייתה ברורה ...
לא הרגשתי בנוח להרים יד ולדבר.. אך תוך כדי חיפשתי לי כבר רעיונות של איך בעתיד ליישם.
גלשתי לכל מיני אתרים שניתן בהם להוריד את התוכנה וכבר יש לי כמה נושאים לעשות איזה בחינה...
(בחינת ניסיון לנושא מול התלמידים..)

שמחתי להכיר את הכלי הווירטואלי בצורת התנסות ולא רק ע"י הקלטות..

תודה על האפשרות שניתנה לי להתנסות..

יום ראשון, 25 במאי 2008

If you don't like the answer, ask a different question.

ההתכתבות בפורום מתרבה והמשימות עימה. ....התהליך הזה לא כל כך קל כפי שחשבתי. אני מרגישה שאני תחת לחץ של זמן ולחצים אחרים... אולי משום שיש המון מטלות לעשות בקורס הזה: ויקי, השתתפות בפורום חיצוני, ממ"נים, Google Docs, בלוג, אינטרוויז ועוד... :-#

לפורום החיצוני, כמו גם לפורום הקורס, היה לי קשה להתחבר.... לקח לי זמן להחליט עם ועם מי להתכתב וכמובן על מה וכמה.. בפורום הקורס הייתה "השתלטות" מסיבית של אחת הלומדות לעשות סדר וכל הזמן להעיר...ועוד כשלושה סטודנטים שהתכתבו ללא הפסקה ומילאו את קבוצות הדיון.. קצת מלחיץ אם רותיים להכניס איזו מילה ושלא נדבר על שאלה..

אני מקווה שהקורס יעבור בשלום, כי קצת הוריד לי את הנאת הלמידה למענה נרשמתי לתואר שני.. הלחץ והעבודה המסיבית הפריעו לי אפילו לעבוד בקורס השני שאני רשומה אליו.. וזה עוד בחופשת לידה... אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם זאת היתה שנה רגילה.. (כנראה שלא הייתי עומדת בדרישות כלל...)

אני מקווה שמישהו מרגיש כמוני, לפחות חלקית..




שאלות רבות מציפות את מחשבותי,
לא ממוקדות לנושא אחד,
מה שבטוח שאת התשובות אינני יודעת.
הזמן רץ מהר,
בקושי אפשר להגיע ולא לאחר,
הכל כל כך דינמי ולא נותר אף רגע של מנוחה...