יום שני, 28 באפריל 2008

מה קורה כאשר מה שרואים ושומעים משם, זה לא מה שרואים ושומעים מכאן..

מאמר יפה של ד"ר צביה מרקוביץ.
שוה עיון.

http://mathcenter-k6.haifa.ac.il/mispar_chazak/pdf/51.pdf

הפתיחה של המאמר מאד נכונה ומעניינת ...

אני נזכרת ולוקחת למקום אחר..

מניסיון האישי שלי ללמד ילד חרש וכמעט עוור בכיתה רגילה - חוויה מדהימה.

התקשורת עם ילד כזה היא לא פשוטה , אבל הכיתה שהכילה אותו היא גם מדהימה.

לימדתי בכיתה ה' השנה (לפני צאתי לחופשת לידה ) שבה ילד כזה נמאצ בכיתה רגילה לכל דבר.
לטובתו הרכבתי כל שיעור מקרופון שהיה משדר ישירות למתקן שעל ראשו והוא היה מקשיב יותר בקלות.
בהתחלה הדברים לא היו קלים - כל דבר נאלצתי להסביר מספר פעמים לתלמיד אישית אך עם הזמן ועידודי ההצלחה, הוא היה קשוב יותר, הכיתה הייתה שקטה יותר וההצלחה בכיתה רק עלתה ..

הכיתה נהנית מהלמידה, גם אם לעיתים מדובר בפשרה כזו של למידה.

יום חמישי, 24 באפריל 2008

שירה בת 5 שבועות לאחר הנקה ואני..
הראל בן ה-3 (כמו קואלה יושב ע מזלג של עץ)

לא חשבתי כך..

לא חשבתי שכך יהיה..



לא חשבתי שהקורס הזה דורש כל כך הרבה..

לא חשבתי שאצליח לקרוא הכל ולעמוד בלו"ז.. (לפחות מנסה)

לא חשבתי שמרגע שאתחבר לפורום גם אהנה מזה..

לא חשבתי שישאלו אותי שאלות בפורום...

לא חשבתי שיתייחסו לקולגה חדשה בפורום...

לא חשבתי שבחופשת לידה הזמן אוזל כל כך מהר..

לא חשבתי שהעייפות תגבר על הכל..

לא חשבתי שהלילה הוא לפעמים יום והיום הוא לפעמים לילה..

לא חשבתי שהחום הזה יהיה בלתי נסבל...

לא חשבתי שכשיש שני ילדים ובעל זה בעצם שלושה..

לא חשבתי ...



מקווה שנתחיל לחשוב.. לפחות מחשבות חיוביות וטובות.. השאר בא לבד..

יום שני, 21 באפריל 2008

הזמן האבוד...

שלום לעצמי ולמחשבות שלי,
עד עכשיו עוד קשות לי השעות של היום והלילה..
זה בדיוק חודש מאז שילדתי וחשבתי שמהר מאד אני אעשה הכל כרגיל אבל שירה (התינוקת שלי) החליטה
שלה יותר נוח "קצת " אחרת...
לא תמיד לילה הוא לילה ולא תמיד ביום אפשר להיות ערים...(בגלל הלילה ) ובל נשכח כי כשיש עוד ילד
בן 3 שדורש לא מעט תשומת לב אז הזמן הוא דבר שאול.. בין כביסה לאוכל ומקלחת רצוי גם להספיק לישון כי
תיכף הסבב חוזר ואין שום רגע..
ואם כבר מצאתי את הרגע שלי - להרים רגליים למעלה - מיד מתייצבים ההורים ובניהמשפחה האחרים בדרישת שלום
לנסיכה שנולדה ולאוצר הגדול ואין עוד רגע של שקט ...
עכשיו פשוט ביקשתי מבעלי שייקח את הקטנה ולפני תליית מכונת כביסה נוספת ולפני לילה (שעוד טיבו אינו ידוע..)
אני כותבת שורות אלה..

מעוניינת לישון בלילה ולא בין לבין..
ואת ההמשך בפעם אחרת...